"לב שומע"
לו היו פונים אליך ומזמינים אותך לבקש דבר אחד, כל דבר,
מה הייתם מבקשים?
בספר מלכים פונה הקב"ה לשלמה המלך ואומר: "שאל - מה אתן לך ?"
(מלכים א' ג' פס' ה')
שלמה מבקש "לב שומע" .
מתגובתו של ה' עולה כי שלמה היטיב להבין כי "לב שומע" היא סוג של תמצית מזוקקת, גרעין פנימי ויסודי בחיים שמאפשר הקשבה ברובד עמוק יותר והבנה מתוך מקום רגשי, פנימי, עמוק ומחבר.
האם בדורנו הערך של לב שומע מקבל מענה?
האם מערכות החינוך מאפשרות מקום לערך של הקשבה אמיתית או שיש תחושה של מרוץ בלתי פוסק להישג הבא? מתי אנשים עוצרים? שוהים? מאטים את הקצב? מרפים מהלחץ? מטים אוזן לעצמם? לאחר? עם הלב?
בדור שלנו, בו שולטים המסכים והמוסחות, של היותנו חברה עם הפרעת קשב וריכוז ערך ההקשבה הולך ונפגע ובמקביל, בהימצאותו המועטה הוא הופך להיות נכס אנושי בעל חשיבות קריטית לאיכות חיינו.
מניסיוני המקצועי והאישי הקשבה לעולם הפנימי שלנו מאפשרת לאדם להשמיע את עצמו לעצמו, מאפשרת "יישוב הדעת", מוליד הקשבה לזולת אשר נותנת ומאפשרת להעביר מסר- "אני איתך" ועוד.
האם רק בטיפול רגשי ניתנת לאדם הזדמנות להיפגש עם לב ששומע אותו?
האם רק כשנתקלים במשבר או קושי רק אז האוזניים קצת יותר פתוחות?
האם אפשר להנחיל איכות של הקשבה מלב אל לב כערך חברתי ואנושי ביום יום
בגני הילדים ובבתי הספר? ואם כן, אז איך?
בעקבות מחשבות אלו פיתחתי מספר תכניות:
" לב שומע" - עבור אנשי חינוך וילדים במערכת החינוך על מנת לפתח ולשכלל את יכולת ההקשבה שלהם. לפתח הקשבה אמיתית מהלב שתהווה בסיס לתקשורת מיטיבה וסבלנית. תוכנית זו נוצרה מתוך אמונה שמעגלי הקשבה, דווקא בעזרת כוחה של המוסיקה, יכולים לעזור בפיתוח יכולת ההקשבה לעצמי ולאחר, וכן יכולים לתרום ליצירת אקלים חברתי טוב יותר, ליצירת אקלים רגוע יותר בגן ובבית הספר, ולאפשר לילדים בזכות אקלים זה לבטא את עצמם טוב יותר במקום להתנהג את רגשותיהם. ובכך להעשיר את עולמם הרגשי והחברתי. תוכנית זו יכולה להיות מיושמת על ידי גננת או מחנכת לאחר קבלת הדרכה במסגרת החינוכית.
"לב מנגן" (לגילאי גן עד ב') ו- "אוצרות הלב"(גילאי יסודי ג' עד ו'): מיועדות לאנשי טיפול ושמות דגש מרכזי על פיתוח דרכי חוסן בזמן חרום או אחרי אירוע. תוכניות אלו מאפשרות הזדמנות לביטוי רגשי וגמישות רגשית על ידי שימוש באמצעים מוסיקליים כגון כלי נגינה, נגינה משותפת, הקשבה ושימוש בשירים. כמו כן דרכי העבודה כוללים שילוב של אומנות וסיפורים.
בכל שלוש התוכניות - "לב שומע", "לב מנגן ו"אוצרות הלב" אין צורך בידע מוסיקלי רחב אלא חשובה אהבת המוסיקה ואמונה בכוחה הטבעי והמרפא .
הכח של המוסיקה הוא ביצירת אווירה של הנאה, לכידות קבוצתית וביטוי רגשי והם החלקים שמאפשרים האזנה, הקשבה וחיבור.
שנה חדשה בפתח, חודש תשרי וסמלו של חודש זה – מאזניים.
איך יוצרים איזון חדש ?אמר לי פעם מרצה לתרפיה במוסיקה שכל הסוד זו הקשבה.
אז מקשיבים - שנה חדשה קוראת לנו להיות קשובים לשנה שהייתה ,לשנה שתבוא ולכאן ועכשיו.
בעזרת האזניים נקשיב, ניצור איזונים חדשים ואולי גם לב שומע יחבר אותנו
לשמיעה מחודשת ועמוקה.
האזנה נעימה,
אסתי
[פורסם בניוזלטר לכבוד ראש השנה התשע"ח
באתר של מהו"ת ישראל -מרכז הערכות והתמודדות בחירום
www.mahut-israel.org]